#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי תולין השוליא בולד שילדה כבר, ראשונים ולהלכה?	"בוולד חי עד כ""ג יום והרמב""ם כתב יותר מכ""ג יום וכתב הב""י שכוונתו שאין מונים יום יציאת השוליא ויש לה חוץ מאותו יום כ""ג יום.<br>ובולד נפל דעת רש""י שתולין עד ג' ימים ודעת הרשב""א ועוד הרבה ראשונים שאין תולים בו כלל, וכן סובר רש""י בולד שא""א לו להיות בריית נשמה.<br>ובשו""ע פסק כדעת הרשב""א והראשונים דהיינו כ""ג יום והוסיף הש""ך שהוא חוץ מיום יציאת השוליא דהיינו כמו שפי' הב""י בדעת הרמב""ם."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חזייה שמואל לרב יהודה בישות?	"לרש""י משום שהי' תלמוד של רב ולא אמרו מימרא זו שקשור למימרא שאמר לו כבר.<br>להרשב""א משום שלא הי' בבית המדרש בשעה שחזר רב וגם לא שאל מה אמרו בביהמ""ד כשהי' חסר, וגם משום שבתחילה צחק על רב יוסף בריה דרב מנשיא ואח""כ נתברר שהוא מדייק שמעתתיה טפי מרב יהודה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם תולין ולד בשוליא שיצתה כבר?&nbsp;<div>ומהן הנ""מ ממילא טמאה משום הולד שנולדה עכשיו?</div>"	לא! וצריכים לישב שבועיים משעת יציאת השוליא על חשש שילדה אז נקיבה אפי' אם עכשיו ילדה זכר.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצתה מקצת שוליא היום ומקצת למחר מה דינה?	"טמאה מיום ראשון שא""א למקצת שוליא בלא ולד וחוששים שכבר יצתה עם אותו מקצת שוליא רובו של הולד.&nbsp;<br>אבל ימי טומאתה מונה מיום שני שאפשר שרק אז יצא רובו של הולד."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן תולין שוליא כשילדה דמות בהמה או חי' וכדו'?	רק אם השוליא קשורה בהולד.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ז'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפילה ולא ידעה מה הפילה מה דינה?<div>והאם יש חילוק גם היום בין אם הייתה בחזקת מעוברת או לא?</div>	"אם הייתה בחזקת מעוברת טמאה וודאי ומביאה קרבן ונאכל ואם לא הייתה בחזקת מעוברת טמאה מספק, ונ""מ גם היום לאלו הבועלים על דם טוהר שאם הייתה בחזקת מעוברת יש לה ימי טוהר של זכר אחר שבועיים ימי טומאה מספק נקבה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ח'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילדה טומטום ואנדרוגניס כמה ימי טומאה יש לה?	כנקבה	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאמתי נחשב לולד לעניין טומאת לידה מדין תורה? מה כתוב במשנה ובגמ'.	"כשיצא מסורס, משעת יציאת רובו.&nbsp;<br>כשיצא דרך ראשו שלם, משעת יציאת ראשו. <br>כשיצא מחותך דרך ראשו נח' ר' יוחנן ור""ל לר""י משעת יציאת ראשו ולר""ל משעת יציאת רובו."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להרשב""א, כמה מהראש צריך לצאת כדי שיחשב לילוד מה""ת, כשיצא שלם וכשיצא מחותך?&nbsp;"	"פשטות הרשב""א: כל הפדחת שזהו רוב הראש.<br>שיטת הטור בדעת הרשב""א: רוב פדחתו, שראה כן הטור בדברי הרמב""ם וכ' כן גם בדעת הרשב""א אע""פ שלא כתבו בפירוש.<br>וזהו בין כשיצא שלם בין כשיצא מחותך."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להרמב""ם,&nbsp;כמה מהראש צריך לצאת כדי שיחשב לילוד מה""ת, כשיצא שלם וכשיצא מחותך?&nbsp;"	"גירסת הכס""מ: כשיצא שלם, רוב פדחתו שזהו רוב ראשו שסבר שרק הפדחת נחשב הראש. וכשיצא מחותך צריך כל הראש דהיינו כל הפדחת.<br>הגירסא שמצא הב""י: כשיצא שלם, פדחתו. וכשיצא מחותך, כל הראש."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להלכה: כמה מהראש צריך לצאת כדי שיחשב לילוד מה""ת, כשיצא שלם וכשיצא מחותך?&nbsp;"	"המחבר הביא שיטת הרמב""ם ע""פ הגירסא של הכס""מ שגרס פדחתו ולא רוב פדחתו וזהו כשיצא שלם וכשיצא מחותך צריכים כל הראש.&nbsp;<br>והש""ך מחמיר שכשיצא רק רוב פדחתו נחשב כילוד כשיצא שלם ונמצא שכשיצא מחותך נחשב ולד כשיצא כל פדחתו."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד איזה מקום צריך הוולד לצאת כדי שיהא נחשב שכבר הוא בחוץ?	חוץ לפרוזדור.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ממתי נחשב הולד כילוד לעניין טומאת לידה מדרבנן? <br>ולעניין מה נוגע כל השיטות בעניין הזמן מה""ת גם אחר שהחמירו חכמים?"	"משעת הוצאת יד. ונח' הראשונים האם גם בהוצאת שאר איברים, דעת הרמב""ן להחמיר והרשב""א נראה לו להקל אבל גם הוא חושש לשיטות המחמירים.<br>נוגע שימי לידה מונים רק משעת יציאת רובו שאז נחשב כילוד מה""ת."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כתוב בסעיף זה?	הוציא ידו או רגלו והחזירו הרי זו טמאה לידה ואין נותנים לה ימי טוהר עד שיולד.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמעה קולו של ולד בוכה האם טמאה לידה? ומה הדין כשלא הרגישה שום צער?	"טמאה, משום שאם בוכה וודאי הוציא הראש חוץ לפרוזדור.&nbsp;<br>ואפי' לא הרגישה שום צער ורוב נשים יש להם צער בשעת הלידה, מ""מ כיון שכנגדו יש רוב שאין בוכים לפני הוצאת הראש מידי ספיקא לא נפקא וטמאה מספק."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היולדות תאומים עד מתי הם ימי לידה וימי טוהר שלה שלה?	חושבים הכול מולד השני חוץ אם הוא כלול בתוך ימי הראשון כגון שהראשון נקבה והשני זכר שאז חושבים הכול לפי ולד הראשון.&nbsp;<br>ואם השני הוא ספק ולד ספק רוח חושבים ימי טומאה כנקבה מהשני וימי טוהר רק מן הראשון.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י''ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יוצא דופן מה דינה לעניין טומאת נדה ולעניין טומאת לידה והמקור?	טהורה משניהם. (ר' שמעון מטמא משום לידה ואין הלכה כמותו).<br>נדה דכתיב את מקורה הערה שאין דמים רק מן המקור.<br>לידה דכתיב אשה כי תזריע וילדה אין לידה רק ממקום שמזרעת.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף י''ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שופעת מתוך ז' לאחר ז' האם טהורה?<br>ושופעת מתוך ימי טוהר לאחר ימי טוהר האם עדיין טהורה?	לרב טהורה דמעיין אחד הוא והתורה טהרתו וללוי טמאה דשני מעיינות הם.<br>לרב טמאה משום דמעיין אחד הוא והתורה טמאתו וללוי טהורה דמעיין אחד הם.<br>ופסקינן כרב.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם של האיסור לשמש ליל מ""א לזכר ופ""א לנקבה?<br>ומה הנ""מ בין הטעמים?"	"רוב ראשונים לומדים משום חשש שישכח שכלו ימי טוהר ממילא צריך לפרוש עונה אחת ויאמר לה הבעל שהוא משום שכלו ימי טוהר.<br>והבה""ג לומד שהוא כמו ווסת.<br>ונ""מ אם נוהג גם היום שאין בועלים על דם טוהר."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עונות צריכים לפרוש אחר שכלו ימי טוהר?	"עונה אחת, ורש""י כתב בשם רבותיו יום שלם."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריכה יולדות ז' נקיים?	"דווקא כשילדה בימי זיבה וראתה ג' ימים רצופים.<br>והיום שסופרים ז""נ על כל טיפה צריכה כל יולדות שא""א לפתיחת הקבר בלי דם"	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמר רב מרינוס בעניין ימי לידה אחר לידה בזוב?	שימי לידה אינה סותרת הז' נקיים.<br>ונח' אביי ורבא בפירושו, אביי סובר שרק אינה סותרת אבל אין עולה לז' נקיים, ורבא סובר שגם עולה.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסקינן, האם ימי לידה עולה לז' נקיים, והטעם?<br>ועד מתי נחשב ימי לידה לעניין זה?	"רוב הגאונים והראשונים פסקו כרבא שעולה, משום שהלכה כרבא לגבי אביי ועוד שאפשר שאפי' אביי לא אמר רק בדעת ר' מרינוס.<br>אבל ר""ת פסק כאביי, וזהו הלמ""ד של יע""ל כג""ם. וכתב הסמ""ג שבצרפת חוששים לשיטת ר""ת.&nbsp;<br>ולר""ת כתבו הסמ""ג וספר התרומה והמרדכי שנחשב ימי לידה עד אחר טבילה וממילא צריכה לטבול טבילה אחת אחר ז' לזכר וי""ד לנקבה על טומאת לידה ואח""כ סופרת ז' נקיים ואח""כ תטבול שנית לזיבתה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ימי טוהר שרואה בהם האם הם עולין לז' נקיים, והטעם?	"לא!&nbsp;<br>ג' טעמים בדבר.<br><ol><li>משום אפי' אינו טמא מ""מ צריך להיות נקי מכל דם (ב""י בד""ה ומה שכתבו על דברי הרמב""ם)</li><li>שכל זמן שלא טבלה עדיין נחשב ימי לידה וממילא הדם טמא, הגהות מיימוניות.</li><li>אפי' כבר נחשב ימי טוהר מ""מ התורה לא טיהר הדם באותם הימים כל זמן שלא ספרה עדיין ז' נקיים, רש""י.&nbsp;</li></ol>"	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יולדות שספרה ז' נקיים ואח""כ ראתה בתוך ימי לידה האם סותר?"	"דעת התוס' והרא""ש שאינו סותרת.<br>דעת הרמב""ן שסותרת (אבל אינו מדינא כמבואר בדבריו שכתב בזמן הזה סותרת).<br>ולאלו הבועלים על דם טוהר כתבו הב""י והט""ז שוודאי סותר, אבל הב""ח סובר שאינו סותרת כיון שאינו ראייה לנידה ולזיבות."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה שלב בההריון נחשב העובר לולד לעניין טומאת לידה?	"נח' חכמים עם ר' ישמעאל, חכמים סוברים אחר מ' יום ור' ישמעאל סובר שבזכר אחר מ' יום ובנקבה אחר פ' יום. <br>וכל הפוסקים פוסקים כחכמים (והטור הביא בשם הרמב""ן כר' ישמעאל) וכן הלכה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפילה פחות ממ' יום האם טמאה נדה כשלא ראתה דם?	"השאילתות מטהר אבל הראב""ד מחחמיר וכתב הרשב""א שראוי להחמיר כדבריו וכן הוא בשו""ע."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך מחשבינן אם עבר מ' יום מתחילת עיבורה?	"העבודת הגרשוני סובר שחשבינן מהליל טבילה אחר ראייה גמורה ואחר כתם מסתפק והתשובה מאהבה פסק שוודאי רק בראייה גמורה, וכן פסק החכמת אדם.<br>החוו""ד סד""ט והחת""ס מחמירים וא""א לחשוב מ' רק אם פי' בעלה ממנה (ג' חדשים לפני שעת ההפלה)."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>בדין א""א לפתיחת הקבר בלא דם:</b><br>מה הדין כשגרם הפתיחה הי' מבחוץ?"	"הנו""ב מטמא והחת""ס והבינת אדם כתבו שאין דבר כזה שלעולם לא מגיעים עד פתיחת הפרוזדור."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>בדין א""א לפתיחת הקבר בלא דם:<br></b>באיזה דברים נחשב לפתיחת הקבר?"	דבר גוש עב יותר משפופרת דק, ובפחות מכן אינו טמאה כמו בדם טהור שאינה טמאה משום פתיחת הקבר.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת כמין דגים חגבים ושרצים מה דינה משום טומאת לידה ומשום טומאת נדה?	"אינה טמאה לידה (וברשב""א משמע שטמאה אם יש לזה צורת אדם).<br>ונח' חכמים ור' יהודה אם טמאה משום נדה שא""א לפתיחת הקבר בלא דם והרמב""ם פסק כר' יהודה שרק אם רואה דם טהורה ושאר פוסקים סוברים שטמאה אפי' בלא דם כת""ק (וגם רבינו ירוחם סובר כן אלא שכאן כתב שרק אם רואה דם טמאה ולא חש לקימחיה)."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת כמין בהמה חי' ועוף מתי טמאה משום לידה מעיקר הדין?	"לר' מאיר טמאה בכל אופן ולחכמים אינה טמאה רק אם צורת פניו דומה לשל אדם.<br>ונח' ר' ירמי' ורבא ר' ירמי' סובר שדווקא אם כל פניו דומה דהיינו כל המצח שני הגבינים שני העיניים שני הלסתות וכל גבת הזקן, וכן פסק הרמב""ם. ורבא סובר שבחצי מהם כבר טמאה לידה וכן פסק הרשב""א."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת נחש האם טמאה לידה מעיקר הדין והטעם?	"הרמב""ם מטמא משום שכל עינו דומה בעצם לשל אדם ולא במקרה אבל ברשב""א ושאר פסוקים סוברים שלחכמים טהורה ורק לר' מאיר טמאה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזמנינו מה הדין במפלת כמין דגים וכדו' וכמין בהמה חי' ועוף?	"הרשב""א והרמב""ן והראב""ד מטמאים שאין אנו בקיאים (והראב""ד כתב להחמרי אפי' להצריך י""ד יום כשאין הולד גדול).&nbsp;<br>והרמב""ם לא כתב שום חומרא וממילא סובר הרב המגיד שנח' עם הראשונים הנ""ל אבל הב""י סובר שאינו חולק שכולם מודים שבקי יכול לטהר רק הם לא היו בקיאים ולא ידעו שיש מי שבקי בדורם וממילא כ""ש בדורות הבאים שהבקיאות מתמעט, אבל הרמב""ם הי' בקי או שידע שיש בקיאים או שכתב עיקר הדין ולא חשש שאחד יטעה שוודאי כל אחד יודע שאם אינו בקי א""א להקל."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת חתוכה באיזה אופן טמאה מעיקר הדין?	דווקא חתיכה לבנה שהוא מין בשר ודווקא כשיש בה עצם.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת חתיכה שאינה לבנה האם טהורה?	"למעשה לא משום שאין אנו בקיאים במראות, והרב המגיד הק' שאין מקור לחומרא זו, ותי' הב""י שאין צריכים למצוא מקור שהחומרא הוא רק משום שאין בקיאים."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הג' שיטות בפי' של גוף אטום וכמאן פסקינן מעיקר הדין?	"רב זכאי - עד הארכובה.<br>ר' ינאי - עד לנקוביו.<br>ר' יוחנן משום ר' יוסי בן יהושע - עד מקום טבורו.<br>הראב""ד פסק כרב זכאי, והרמב""ם כר' יוחנן (ואין צריכים לפסוק כר' ינאי רביה כיון שר' יוחנן לא אמר משמיה דנפשיה), והק' הב""י שכיון שפסקינן שטריפה אינה חי' וגם ניטל ירך וחללה נבילה הוא וכן פסק הרמב""ם גופיה וודאי שאין להקל כר' יוחנן."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין כשהפילה רגל ויד חתוכה ושאינה חתוכה?	"בגמ' כתוב שרק בחתוכה טמאה לידה וסובר הראב""ד שזה אינו רק לעניין קרבן ונאכל אבל טמאה גם בלי חיתוך אצבעות, והרשב""א סובר מעיקר הדין שבאינה חתוכה טהורה שאמרינן שהוא מגוף אטום כיון שמשך הזמן שיש יד ורגל אינה חתיכה הוא מועט מאוד, אבל למעשה החמיר לשי' הראב""ד."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפלת יד או רגל חתוכה האם יש לה ימי טוהר?	לא. משום שחיישינן שמא הרחיקה לידה הוא וכבר יצא רוב של הולד קודם לכן.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהפילה ולד שוושטו אטום או וושתו נקוב, והטעם?	"בגמ' כתוב באטום טהורה ובנקוב טמא<br>אטום טהורה משום שאינו ראוי לחיות ובנקוב טהורה או משום שאפשר שלא כך נברא אלא נעשה אח""כ או משום שאפי' הוא טריפה ואינה חי' יותר מי""ב חודש אבל סגי שראוי לחיות פחות מי""ב חודש.<br>והרמב""ם לא הביאו ואפשר משום שסובר שנקוב טהורה רק למ""ד טריפה חי'."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דין המפלת ולד שיש לה רק עין אחת או ירך אחד?	"בגמ' מחלק אם הוא מן הצד טמאה ואם מן האמצע אינו ולד וטהורה והרשב""א כתב שיש גורסים איפכא וממילא בכל אופן טמאה לחומרא מעיקר הדין."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פי' כמין הלילות ומה דינה?	ולד עם כנפיים וטמאה משום שולד הוא אלא שיש לה כנפיים.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פי' של אפקותא דדיקלא?	"רש""י פירש שהידיין יוצא מלמעלה כמו הענפים של הדקל שיוצא מן הדקל.<br>וב""י כתב שהרמב""ם פי' שראשו אינו חתוך כמו החלק התחתון של הדקל שיוצא מן הארץ, ומש""ה לא הביא דין זה שראש שאינו מחותך כבר כתב."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עיקר הדין בפניו ממוסמסין ובפניו טוחות?&nbsp;	"למעשה נשאר הגמ' שבפנין ממוסמסין ולד הוא וטמאה, ופניו טוחות מח' ר' יוחנן ור""ל ור' יוחנן מטהר והלכה כר' יוחנן."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עיקר הדין בולד שיש לה שני גבות או שני שדראות?	מח' רב ושמואל ורב מטהר והלכה כרב.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחמיר בכל אלו שאינם ולד מדינא?<div>והאם למעשה מחמירים?</div>	"בזמן שהיו נוהגים לבעול על דם טוהר הי' אסור להחמיר שאתי לידי קולא להקל בימי טוהר אבל היום שאין נוהגים לבעול על דם טוהר מותר להחמיר.&nbsp;<div>וכן פסקו הרשב""א והראב""ד אלא שהראב""ד כתב שבגוף אטום אין להחמיר.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם לטהר שפיר מלא מים ומלא גנונים והאם טהורים בכל עניין?	משום שאם בא משפיר מרוקם שנימוח לא הי' מלא ולא הי' גנונים הרבה.<div>וטהור רק אם אינו מרוקם עדיין.</div>	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טהורים למעשה במלא מים וגנונים?	"הרשב""א מחמיר משום שאין בקיאים מהו מלא ומהו גנונים."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטהרים במלא בשר נימוח ועכור וצלול?	"הרמב""ם מטהר כרב והרשב""א החמיר כשמואל משום שמעשה רב וגם לא דכו מעולם בנהרדעא.<br>המגיד משנה נקט כרב שאין אומרים מעשה רב במי שעשה כפי דעתו וגם רב חנינא שאל מרב הלכה למעשה.<br>אבל הב""י כתב שמשמע שמעולם לא דכו בנהרדעא גם קודם שמואל, ורב חנינא לא שאל בשעת מעשה אינו נחשב הלכה למעשה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפילה שוליא האם טמאה?	"בגמ' יש כמה אופנים מתי טמאה משום שוליא, ופסק כן הרמב""ם, אבל שאר הראשונים החמירו בכל השוליות משום שאין בקיאים בכללים הללו."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממתי נותנים לולד ימי טוהר?	רק משישעיר דהיינו שתתמלא הולד עם שערות. אבל היום לא נוגע משום שאין בועלים על דם טוהר וממילא לא כתב אותו הטור.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנוהגים שלא לבעול בכל ימי טוהר האם נוהגים כן גם בהפילה נפל?&nbsp;<br>ומה הדין לגבי ליל מ""א וליל פ""א?"	"כל ימי טוהר אין נוהגים כלל וליל מ""א ופ""א בעל נפש יחמיר. ש""ך."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הצורות שלא נחשבות ולד האם הם גם לגבי שמותר להרגן?	לא. תשובה מאהבה.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להלכה חתיכה שאין בה עצם האם טהורה מטומאת לידה?	"מעיל צדקה וסד""ט מטהרים ורק בשפיר טמאה בלא עצם, אבל הביא המעיל צדקה ממהר""א ברוד""א שהחמיר."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ספרה ז' נקיים וכבר עומדת עכשיו בימי טוהר וראתה לפני שטבלה האם סותרת?	"אם מחמירים לטמאות על דם טוהר וודאי צריכה עוד ז' נקיים משום הראייה החדשה (וכאן הוא אפי' להב""ח).<br>אם מתירים לבעול על דם טוהר נח' הראשונים דעת הרמב""ם ור""ת שאינה סותרת כיון שאין זה דם הראוי לטמאות אותה (הר""ת סובר כן גם בלי סברא זו רק למעשה אינו נוגע רק בימי טוהר שבימי לידה אינה יכולה לספור ז' נקיים לשיטתו). ודעת הרא""ם והאלפס והרוקח שסותרת כיון שאינה נחשבת בימי טוהר שבימים וטבילה תלה אותו התורה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אלו המחמירים ואוסרים לבעול על דם טוהר, ומה הן הטעמים להחמיר?	"הרמב""ן והראב""ד וכן הוא דעת הרי""ף להרשב""א והרא""ש.<br>הטעמים להחמיר הוא או משום שיטעו בין בתוך ימי טוהר לאח""כ, או משום שיבואו לטהר גם באלו המקומות שטמאה לידה מספק. והרשב""א העלה צד שאפשר שיטעו ביום הלידה ויאמרו שנולד בלילה ובאמת כבר הוציא ראשו חוץ לפרוזדור ביום."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו דעת הרשב""א האם יש להחמיר בדם טוהר?"	בעצם לא אבל החמיר כשיטות הראשונים שהחמירו.	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הן הסוברים שמותר לבעול על דם טוהר?	"הרמב""ם והבה""ג."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה האם מותר לבעול על דם טוהר?	"בדרכי משה הביא מהאגור שמעולם לא ראה מקילים בזה וכן פסק ברמ""א שדינו כדם טמא לכל דבר, גם המחבר לא כתב הקולא של דם טוהר.<br>וכתב בנודע ביהודה שאם כבר בעל ובאמצע ראתה מותר לגמור הביאה כמו בדם בתולים שטמאה מדרבנן ולא אסרו רק תחילת ביאה כ""כ בדם טוהר."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"	"&nbsp;הוספה מהנודע ביהודה בפ""ת."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים על הטבילה שעל דם טוהר?	"הנודע ביהודה מסתפק.<br>החת""ס כתב שמברכים טעם א' - משום שמעשה גדול הוא כמו לולב ומרור ויו""ט שני והלל. טעם שני - שאינו דומה לערבה שאין מברכים משם שהוא מצווה חדשה בקום ועשה אבל כאן הוא שב ואל תעשה דהיינו שהדרבנן הוא הטומאה והטבילה הוא רק תוצאה מזה שהתורה כבר ציווה שמי שטמאה צריכה טבילה."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים כשטובלים על ספק כתם דהיינו שיש ספק על המראה או על השיעור?	"הפ""ת נשאר בצ""ע"	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו דעת הרמב""ם בדבר המנהג שלא לבעול בימי טוהר כלל?"	"לדעת המהרי""ק סובר הרמב""ם שאסור לנהוג כן אפי' לשם איזה תועלת, ולהב""י מודה הרמב""ם שלתועלת יהא מותר רק סובר שמסתמא אין לחשוש שמא נתקנה זה לתועלת אלא אומרים שהוא ממנהג הצדוקים ואסור לנהוג כן."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"	"לדעת המהרי""ק ולדעת הב""י"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו דעת הריב""ש ומהו דעת הדרכי משה בעניין המנהג שלא לבעול בימי טוהר כלל? (רק השיטות לא הטעמים)"	"דעת הריב""ש שמותר רק אם יש טעם להחומרא אבל לא סתם. והדרכי משה כתב שבמקום שנוהגים כן יש לנהוג כן משום משום ששפיר חיישינן שנתקנה מנהג זה על טעם נכון ולא משום מנהג הצדוקים."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו טעמים מצאנו לבאר המנהג שלא לבעול בימי טוהר כלל?	"<ul><li>הריב""ש כתב שיכולים לנהוג כן לגדר ופרישה.</li><li>עוד כתב הריב""ש כתב משום שדמים מצויים אז. והש""ך כתב שמשום טעם זה אין להחמיר כיון שבעצם הדמים אז טהורים.</li><li>הדרכי משה כתב משום שנוהגים להחמיר כר""ת בעיקר ימי לידה דהיינו עד אחר ימי טוהר אם לא טבלה וממילא צריכים שני טבילות וכיון שאין טובלים שני פעמים אין יכולים לספור אז ז' נקיים רק אחר ימי טוהר, ולפ""ז צריכה להמתין עד יום מז ופז. והט""ז חולק על טעם זה משום שלר""ת אינו מועיל ז' נקיים גם אחר ימי טוהר אם לא טבלה מחמת טומאת לידה מקודם לכן.</li><li>הב""ח כתב טעם משום שחיישינן שישכח העונה של ליל מ""א או ליל פ""א. וכתב הט""ז שמשום טעם זה אין להחמיר כלל משום שאין נוהגים כלל לפרוש בעונה זו.</li></ul>"	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"	"4 טעמים 2 טעמים של הריב""ש טעם של הדרכי משה וטעם של הב""ח"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה האם צריכים לפרוש עונת ליל מא או פא?	"המחבר והרמ""א לא הביאו וכן הט""ז כתב שאין להחמיר בזה אבל בש""ך מחמיר בזה ואפי' בנפל כתב שבעל נפש יחוש לזה (ואפשר שאפי' בולד בן קיימא הוא רק לבעל נפש שלכאורה אין סיבה לחלק ביניהם)."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה מה הדין האם יש לנהוג שלא לבעול בימי טוהר כלל?	"הרמ""א כתב שיש לנהוג כן במקום שנהגו וכן הוא דעת הש""ך וגם הט""ז כתב שבמקום שנוהג מנהג זה בגדול יש לנהוג כן רק במקום שרוב אנשים אין נוהגים כן אין להחמיר ומשמע בדבריו שהבין שהב""ח החמיר אפי' באופן זה.<br>אבל בנודע ביהודה כתב שצריכים לבטל מנהג הזה שמביא הרבה מכשולות."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו גדר מנהג זה של אלו שאין בועלים בימי טוהר האם הוא בכלל תקנה שע""ז נאמר פורץ גדר וגו' או שהוי כדברים המותרים שאחרים נוהג בהם איסור?<br>ומה הנ""מ ביניהם?"	"בט""ז כתב שהוא בכלל פורץ גדר אבל הנודע ביהודה כתב שהוא רק בכלל דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאפשר שמי יאמר לנו שהי' תקנה אפשר שהי' רק שהנשים נהגו פרישות בעצמם.<br>הנ""מ הוא האם מותר לבטל מנהג זה במקום שיש מכשולות, שהכלל אי אתה רשאי להתירם בפניהם אין אומרים במקום שיש חשש מכשולות."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במקום שיש מנהג להמתין מ""ה לזכר וס""ה לנקבה האם אומרים ע""ז הכלל של דברים המותרים שנהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם."	"לא, ומ""מ אין להתיר בלי לשאול דעת רבני העיר."	"יו""ד סימן קצ""ד סעיף א'"		
